שגיב שטיינברג

35, רחובות. בגיל חמש קיבלתי מהורי את הדבר העגול והכתום הזה (מפלסטיק כמובן) ומאז אני דבוק אליו. בעל תואר ראשון בתקשורת וניהול ואיש תקשורת כבר כעשור.

שיחקתי בעברי במכבי תל-אביב , פרשתי והתחלתי להתאמן לבד. במשך שנים, ידעו חבריי, כי אם הם רוצים לפגוש אותי , הם צריכים להגיע למגרש הבלטות בבית הספר ארזים, בתל אביב. גשם, רוח ,שרב (כן, כן שיחקתי ב-37 מעלות), תמיד 4 שעות על המגרש. 

 

תמיד הייתי רודף אחרי שחקני מכבי תל אביב בשביל לקבל חתימות.

 

לאימון כדורסל הגעתי בעקבות ראיון שקיים עודד קטש, בו הוא סיפר כי כאשר הוא בוחן את הדורות הבאים של הכדורסל הישראלי המצב הוא בכי רע. קטש היה על סף דמעות. גם אני. בעקבות הראיון ובגלל האהבה העצומה שלי למקצוע והרצון לשמור על קשר עם הענף החלטתי ללכת לקורס המאמנים בוינגייט.

 

בעיני כדורסל הוא כלי מצוין ללמוד על נפש האדם. הוא כלי לבנייה של ביטחון עצמי, חשיבה נכונה וחיובית ודרך להכיר את הגוף שלך יתרונותיו ומגבלותיו.

 

אני מאמן את קבוצת הגברים ברחובות וכן את קבוצת "אהבת איתן" בגבעת שמואל.  מקווה לראות אתכם/כן על המגרש בקרוב.